שקיפות עורפית

חששות

בחמישי האחרון נסעתי לשקיפות עורפית. 

ידעתי קצת במה מדובר, דניאלה הרי הסבירה לי. 

ככל שהבדיקה התקרבה הבנתי שזאת ממש לא בדיקת חובה, שהיא בחירה מלאה של ההריונית. אני משערת שמרבית הבדיקות הן כאלה. 

וגם, עם הכרותי עם הרפואה בארץ, אני משערת שלמרבית הבדיקות הרופאים רק 'ממליצים בחום', אבל את צריכה להתאמץ כדי לשמוע המלצה ולא צורך...

בעצם עברו כמה שבועות מאז הפעם האחרונה שראיתי במו עיני האולטרסאונד את הפרי הקטן שבבטן.

התחלתי להרגיל את עצמי להאמין שאני בהריון כל הזמן, גם אם לא רואים או מרגישים את זה עדיין. 

עם האמונה הזאת הרגשתי שאני בטוחה יותר, יציבה יותר. 

אבל יחד עם האמונה הזאת, אני מוצאת את עצמי בחרדה מתמשכת. 

אני חושבת שהיא נובעת מהניסיונות של השנה וחצי האחרונות, אני לא יודעת אם יש שם עוד משהו. 

אבל בכל פעם שאני עושה פיפי, ואני עושה פיפי בערך 10 פעמים ביום, אני בודקת לראות שאין דימום. 

הלחץ הזה, הפחד הזה לא עוזב אותי. 

אני מאד מקווה שבקרוב אפרד ממנו. 

התאהבות

נכנסנו, חן ואני, למשרד של ד"ר רון. בחור לבבי עם חזות מסקרנת שלולא הייתי מרוגשת מעצמי, הייתי מתעכבת עליה יותר. בלומדיני, עיניים בהירות, מכסה שהסתירה את רוב הפנים. כיפה סרוגה על הראש ושני חורים גדולים מאד באוזניים. בלי עגילים. כנראה שארית של חיים אחרים. 

ד"ר רון בץהציג את עצמי והסביר קצת על הבדיקה. 

זאת בדיקת סקר, כלומר היא הולכת על סטטיסטיקה. התוצאות שלה קולעות משהו כמו 86% או 95% (אני באמת לא זוכרת, מצטערת מראש, אם מישהו מתייחס לבלוג הזה כסמכות רפואית) והיא מורכבת משני חלקים. חלק ראשון הוא הסקירה באולטרסאונד, שבה בוחנים שני פרמטרים: את הקיום של העצם בין העיניים, ואת העובי של אזור השקיפות בעורף. מעל עובי מסוים, וחוסר בעצם, לרוב מעידים על תסמונת דאון. החלק השני של הבדיקה הוא בדיקת דם. 

חוץ מהבדיקה הזאת יש עוד בדיקת סקר שנקראת nipt, מוכר לי ממשהו שדניאלה אמרה אבל כבר לא הייתי במצב קליטת מידע... 

והבדיקה היחידה שיכולה להגיד בכמעט וודאות (99%, את זה אני כן זוכרת) זאת בדיקת מי שפיר. 

שעוד לא החלטתי אם אעשה. 

התיישבתי על המיטה והפשלתי קצת את המכנסיים. ציפיתי לתחושה לי נוחה כמו שהיה באולטרסאונד בטן הקודם, אבל למרבה הפתעתי, הדבר שראו בבטן היה ממש אחר מאותו חלקיק פועם עם שני צדדים. 

מולי הופיעה על המסך, (אני בוחרת להתייחס אליה בלשון נקבה, כי מגדר הולך לשני הכיוונים..) יצור שלם. 

ראש עגול שכמו הולוגרמה הקרין גם פנים וגם שלד, מעל האף היתה מכווצת יד ולה 5 אצבעות! 

גוף, שבחלקו העליון אותו הבהוב שאני כבר מכירה, כעת קטן מאד, ביחס ליתר היצור. 

ורגליים. מקופלות, משוכלות. 

נדהמתי. ד"ר רון בדק את עובי השקיפות בעורף, ואני ישבתי המומה תו"כ. אחר כך הוא עבר להראות עוד כל מיני דברים, ובינתיים המישהי הקטנה התמתחה, הסתובבה על הצד, הניפה את ידיה באוויר... 

הנה השלפוחית שטן, הצביע ד"ר רון על עיגול שחור קטקטן מעל הרגליים. 

המישהי המשיכה לזוז בעצלתיים. 

ד"ר רון שינה את תנוחת הסורק והראה לנו אותה מלמעלה, מהראש. תראי, המוח שלה כבר מחולק לשתי אונות, הוא הצביע על ציור גאומטרי מופלא. 

הוא ניסה לזהות מין אבל היא זזה יותר מידי. 

אמרתי לו, בטח יש לך עוד דברים לעשות, אבל אני יכולה להסתכל על זה שעות.. 

הוא חייך מתחת למסיכה ואמר שגם הוא, שהוא מאד אוהב את העבודה שלו. 

ואז, בעודנו יושבות פעורות פה ועיניים בהביטנו בפלא היפיפה הזה, ד"ר רון מתח קו ממוחשב, ומדד את האורך. 

6 וחצי ס"מ. בן אדם שלם עם עשר אצבעות ועשר בהונות ושלפוחית שטן וכלל המערכות, שזז ממש כמו בן אדם אמיתי, והוא כולו בגודל של שזיף! 

לא יאומן. 

יצאתי מהחדר בהיי, שלקח לו בערך יומיים להתפוגג בעדינות. כל הזמן חזרתי בעיני רוחי לילדה היפה שיש בתוכי, שנחה לה ברכות ובחוסר שקט, ממש כמוני.